נקודת מבט על מתקשים בקריאה

אלה, המתקשים בקריאה, סובלים מליקויים מגוונים ושונים מאדם לאדם, ויכולים לנבוע מ:

1. בעיות הקשורות לראייה, לשמיעה ולהגייה.
2. ליקויים בהבנה ובזכירה.
3. חוסר ריכוז ואי יכולת לשמור על חוט המחשבה.
4. מתח נפשי המונע את הזיכרון ואת הלמידה.
5. חוסר מוטיבציה, חוסר הערכה עצמית וחוסר ביטחון עצמי.
6. ידע כללי לקוי.

שיטות לשיפור קריאה למתקשים (כולן מיושמות הלכה למעשה בתוכנת "אוריינית")

1. קריאה בקול

הקריאה בקול היא המודד הראשון לאיכות קריאתו של הלומד. הגייה נכונה, מהירות הקריאה, שטף הקריאה, הטעמת הקריאה, קצב הקריאה והתעכבויות, מצביעים על יכולת הקריאה ועל הבעיות בקריאה. כדי לאתר את בסיסי הליקויים בקריאה, צריך לברר אם אין הדבר קשור באיכות הראייה. את זאת יעשה היטב רופא עיניים או אופטומטריסט. טיפול בראייה, במקרה הצורך, יכול לחולל שינוי גדול.

לעיתים, אין הלומד שומע כראוי, וכתוצאה מזה, אינו שומע ואינו מבין הסברים או הוראות. את זאת יכול לבדוק רופא א.א.ג. טיפול בשמיעה, במקרה הצורך, יכול לחולל שינוי גדול.

לעיתים גם אין הלומד שומע נכון צלילים מסוימים בשמיעה פנימית או חיצונית. הדיבור והדיבור המהיר הם רשמי זיכרון מעולים, גם בקריאה. ככל שנתרגל דיבור מהיר יותר, כך יהיה הקשר עין-פה יעיל יותר ומהיר יותר, עד לראייה במבט, צילום, של מילים ועוד. על כן יש חשיבות רבה לקריאה בקול.

2. שיפור מהירות הקריאה

 ככל שהקריאה איטית יותר, כן יכולות ההבנה והזכירה קטנות יותר. בקריאה איטית מרכז הקורא מאמץ באותיות ובמילים, וזה גורם לחוסר יכולת לשמור על מיקוד ההבנה, התמצאות בחומר ושמירה על קו המחשבה. הליקוי יכול לנבוע מאיטיות בזיהוי או מקושי בהגייה.

במקרים של קריאה איטית, יש גם חזרה מרובה לאחור והתעסקות מנטלית עם מילים, מה שלא מאפשר שמירה על משמעות המשפט. בחזרה לאחור מאבדים זמן ומאבדים מיקום. ככל שהלומד ממשיך בקריאה איטית ובהבנה ובזכירה לקויות – כן  משתרשת בו האמונה כי הוא אינו מסוגל, ואז הבעיה כבר איננה הקריאה בלבד.  נוספו לו בעיה מנטלית ובעיה רגשית. יש לעבוד על מהירות הדיבור/קריאה.

3. הבנה לקויה

 הבנה לקויה של החומר הנקרא אינה מאפשרת יחסים דו כיווניים עם החומר ואינה מאפשרת התמצאות בחומר.

אין אפשרות להסביר את הנקרא, אין אפשרות לספר את הנקרא במילותיו של הקורא, אין יכולת לתמצת, אין קישור בין חלקי המשפט או בין משפט למשפט, ואין זכירה. התקדמות בקריאה תלויה בשיפור הבנת החומר הנקרא, ממילים ועד פסקות..

4. מתח נפשי ומוטיבציה ללמידה.

הבעיות והלקויות גורמות מתח נפשי אצל הקורא. האקסיומה היא: ככל שהמתח גדל –  נעלמת יכולת הלימוד והזכירה. המתח בא כתוצאה ממחסומי למידה או ממשיך ויוצר אותם. מחסומי למידה נערמים בגלל בעיות רגשיות, לוגיות ומוסריות. אין מוטיבציה, אין ביטחון עצמי, אין הערכה עצמית. אין ראיית עתיד והשגת מטרות. אין הנאת למידה.

לומד כזה יטען כי בית הספר או המורה אינם מסוגלים ללמד אותו. הוא יטען, כי הוא טיפש או ש"הכל שטויות" ואין צורך ללמוד, והטענה הקשה ביותר: "תמיד אני לא יכול, תמיד אני לא יודע"…

למידה טובה חייבת להיעשות, כשהלומד רגוע ונחוש להשתפר. לומד מתוח או עיף אינו יכול ללמוד.

5. למידה על פי רמת גיל ותחומי עניין

ככל שהלומד אינו מצליח לקרוא ברמת בני גילו, נוצרות עוד ועוד בעיות: הוא אינו מכיר ואינו מצליח לנחש מילה או ביטוי אופייניים לאותו נושא, מה שמוריד את יכולת ההתמצאות  בחומר, ומונע קריאה שוטפת ומובנת. כך גם הלומד מאבד עניין בקריאה, מתרחק מרמת היידע הכללי, הסבירה לבני גילו, שהיא כה חשובה לקריאה ולהתמצאות בנושאים השונים. יש לקדם את יכולות הקריאה של הלומד ולאמן אותו עד לרמת בני גילו או הרמה בכיתתו.